איך להתמיד בתרגול מדיטציה?

הרבה פוניםות אלי ומסבירים שהן מתרגלות מדיטציה, אבל לא מצליחים להתמיד. ובאמת, זה לא פשוט לסגל הרגלים חדשים, בוודאי תחת העומס והלחץ שרובנו מצויים בו בעולם המערבי.

אני מתרגלת מדיטציות כבר למעלה מעשור, אבל רק כשהתחלתי להתמיד ולמדוט כל יום, גם אם לחמש דקות, התחלתי להרגיש בעצמי את כל אותן מתנות שיש למיינדפולנס להציע.

הנה כמה טיפים שיעזרו למי ששואפ.ת להתמיד, או בכלל, לסגל הרגל בריא חדש לחיים.

אז מה יכול לעזור?

1. לכתוב ביומן! או פתק במקום שבטוח תתקלו בו במהלך היום, שיהווה תזכורת

2. לשתף! להכריז מול אנשיםות קרוביםות או למצוא קבוצה שמטרתה לעודד מדיטציה יומית (כמו זו שבתגובה הראשונה בפוסט)

3. להצמיד לעוגן - אני ממליצה לפני אחת הארוחות במהלך היום, כי זה עוגן שלעולם לא נפספס וזמן שאנחנו יחסית עירניים בו (לעומת אחרי הארוחה). אבל בעיקר חשוב שיהיה נוח ונעים, ככה שמי שיודע.ת שבערב יש יותר עייפות שמקשה על ריכוז, מוטב שימדוט במהלך היום או בבוקר.

4. לתת לזה זמן - עולם המחקר הפסיכולוגי מדבר היום על 8 שבועות כזמן מינימלי להטמעת הרגלים חדשים הכי חשוב - להיות בחמלה כלפי עצמנו! לא לכעוס או לבקר כשיש נפילה, אלא להבין שזה הרבה פעמים חלק מהתהליך.

יותר מזה - זו הזדמנות נהדרת לתרגל חוסר שיפוטיות כלפי עצמנו.

אחד הדברים הכי קשים בהכנסה של הרגל חדש לחיים, זה למצוא לו את הזמן והמקום בתוך כל העומס והמשימות היומיומיות.

"אני רוצה לתרגל מדיטציה, אבל מתי?" "אני מבינה שיוגה זה בריא, אבל אין לי זמן!" "הלוז שלי לא מאפשר לי להכניס עוד משבצת יומית..." וכן הלאה..

אז לצערי, אין כאן פתרון קסם. אבל כן ישנן דרכים לארגן מחדש את היום כדי למצוא זמן לדברים הבאמת חשובים - מדיטציה, יוגה או ספורט שיאפשרו לנו לעצור במהלך היום, לנשום ופשוט להיות.

אז בואו אני אגלה לכםן סוד קטן... אותםן א.נשים רוחניים, שנדמה שהכל פתור אצלםן, שהםן תמיד שלווים ומאושרות? כולםן מתחילים את היום בשגרת בוקר קבועה, גם אם קצרה. אני יודעת, בוקר זה אחד הזמנים הכי לחוצים שיש, בטח אם יש ילדיםות שצריך לארגן ולהסיע או עבודה שצריך להספיק לנסוע אליה דרך פקקים.

אבל - וזה אבל חשוב - האם השקט הנפשי שלנו לא שווה שנקום קצת יותר מוקדם? האם באמת הייתם מוכנים לקבל עוד רבע שעה של שינה על פני וול ביינג גבוה ואושר יומיומי? תשובה שלכםן, החלטה שלכםן.

אחרי שעוברים את המשוכה הפסיכולוגית הזאת, השאר פשוט מאוד. ההמלצה היא ליצור טקס קבוע, איתו תתחילו כל בוקר. מה הוא צריך לכלול?

1. לפחות 5 דקות של נשימות, מדיטציה או ישיבה שקטה, בלי פלאפון - כדי להתאפס, לחזור לגוף, להתקרקע ולתת ליצירתיות שלנו את המסר שמותר לה לצאת החוצה. אם לא השתכנעתםן, מוזמניםות לקרוא את הפוסט שכתבתי על שיעמום.

2. הודיה - בין אם הנוסח הקבוע של "מודה אני לפניך..." או מה שעולה באותו רגע מהבטן, זה לא משנה - כשאנחנו מתחילות את היום מתוך תחושת הודיה, כל התפיסה שלנו של המציאות משתנה לטובה, אנחנו אופטימיים ונינוחים יותר. אפשר להודות על הקפה הטעים שעוד רגע נשתה או על הזכות לנשום, גם זה לא משנה, כל עוד מודות (ועל כך בפוסט נפרד בהמשך).

3. התכווננות ליום החדש - זה הזמן להתפקס, לסדר את המשימות היומיות ברשימה מסודרת ולנסות להכניס לתוכה חמלה -

מה אפשר לדחות למחר? או מה יהיה נחמד אם אספיק היום, אבל לא קריטי? או - איך אני אצ'פר את עצמי אחרי שאסיים עם המשימה המעצבנת שגורמת לי לחרדה או הימנעות? היו ריאליים וחומלים כלפי עצמכםן. השאירו זמן למנוחה במהלך היום, גם אם קצרה.

4. רצוי לנצל את טקס הבוקר ולשלב בו עוד שלב קטן אחרון שיכול לשפר את היום שלנו - אוהבות יוגה? תרגלו את ברכת השמש פעם או פעמיים. עובדים עצמאיים? קחו רגע ודמיינו את הלקוחות שיתקשרו היום. עובדות על אמונות או חסמים? אמרו בקול את המנטרות או ההיגדים החדשים. מוצפים בחרדה? קחו רגע ודמיינו שעכשיו סוף היום ואתםן מבסוטות, מלאות סיפוק ומאושרות, כי היום היה נפלא. תרגישו את התחושות הללו בגוף, התענגו עליהן. זה אחד הכלים הכי פרקטיים ומיידיים מעולם הNLP (וגם על כך מובטח פוסט נפרד :))

שגרת הבוקר באמת עושה פלאים. וכן, בתור אישה שאוהבת מאוד (מאוווד) לישון כמה שיותר, היום אני כבר יודעת שאין מצב לוותר על המדיטציה והיוגה של הבוקר. אם זה עושה אותי מאושרת ושלווה, איך אפשר לוותר על זה?

אגב, השבוע הוא שבוע המודעות לבריאות הנפש. מימוש אחד או יותר מהטיפים שהצעתי כאן למעלה, גם אם במהלך היום, יכול לעזור לווסת חרדה, דכאון או קשיים אחרים ולהחזיר אלינו את תחושת השליטה והודאות (גם אם לא בעולם החיצוני, אז בעצמנו).

ואם עוד לא השתכנעתםן, חשבו על הרעיון הפשוט, לפיו אם התחלנו את היום בביצוע משימות כמו אלה, בעשייה חיובית לטובת עצמנו, רק הידיעה הזו כבר תביא איתה תחושת סיפוק ומוטיבציה לכל שאר היום שלנו. אז אל תשכחו להרים לעצמכםן! זה משחרר מלאאא דופמין, אז למה לא?